סימון סרק (False Alert)

מאת: עופר סיקולר

מהו סימון סרק ?

סימון סרק הוא ביצוע תגובת הסימון שלמד הכלב (פסיבי/אקטיבי) ללא הימצאות גירוי ריח מחומר המטרה במקום. הגורמים העיקריים לתופעה זו קשורים לרוב לשיטת האימון והתנהגות הנוהג באימונים ובחיפושים. כלבים ישאפו להגיע לפרס (חפץ/מזון) בדרך הקלה ביותר עבורם ויעזרו בכל סימן אפשרי בין אם הוא ריח או גירוי שנקלט ע"י חושים אחרים.

להלן מספר טעויות נפוצות המובילות לסימוני סרק:

1. רמזים מהשטח, למידת סימנים נלווים להסלקות של חומר.

כשאנחנו נכנסים לתא שטח ומסליקים חומרים אנחנו משאירים בשטח סימנים רבים כגון: מעתקי ריח מכפפות גומי/ אדם מוכר, עקבות ,פציעות קרקע של קבירת חומר באדמה ועוד..

במידה ולאימונים יהיה דפוס קבוע ילמד הכלב להיעזר בסימנים אלו אשר מעידים על הימצאות החומר. כלבים שאומנו בדפוס קבוע עלולים לסמן כחיובי סימנים נלווים כגון: חפירה בקרקע, ריח מכלב אחר, חפץ זר בשטח, ריח אדם מוכר על חפץ כלשהו או מעתקי ריחות מאביזרי אימון מוכרים.

אחד הפתרונות היותר טובים להימנע מבעיה זו הוא לבצע הטמנות של חומר המטרה ללא מיכל אכסון קבוע לפרקי זמן ארוכים בסביבה חדשה (פרק הזמן משתנה בהתאם למאפייני השטח). אימון הכלב על חומר ששכב בשטח פרק זמן ארוך שבו כבר אין לכלב יכולת לזהות את הסימנים שהשארנו ילמד את הכלב שהגירוי החשוב הוא ריח המטרה בלבד! בנוסף כמובן שיש לבצע אימונים בהם אותם "רמזים" ישמשו כמסיחים.

לדוגמא: קבירת חומר בקרקע וביצוע מס' חפירות דומות בסמוך. הכלב ילמד לבדוק את החפירות הטריות ולהגיב רק לזו שממנה זיהה את ריח המטרה.

2. רמזים אותם מקבל הכלב מהנוהג.

בע"ח וכלבים במיוחד רגישים מאוד לשפת גוף, טונציה ואפילו לשינויים מזעריים בהתנהגות וריח הגוף של הנוהג הנובעים מתחושות פנימיות (תסכול, לחץ, הקלה וכו..), אפקט הנס החכם (מצ"ב קישור בסוף).

בתחילת הכשרה של כלב הרחה הנוהג לרוב יודע היכן מוטמן החומר, המשך דפוס זה בשלב מתקדם יותר בהכשרה עלול לגרום לכך שהנוהג יסמן לכלב היכן החומר גם מבלי לשים לב. הכלב עשוי ללמוד את אותם דפוסי התנהגות קבועים החוזרים על עצמם לפני הגעה למקור ריח המטרה וסימונו.

לדוגמא: הכנסת יד לפאוץ, הכנת חפץ לתגמול, התקרבות ורכינה לעבר הכלב, עידוד מילולי וכדומה. כלב שלמד דפוסים קבועים אלו עלול להוציא לפועל תגובה סופית נלמדת בעת קליטת גירויים מקדימים אלו גם ללא נוכחות ריח המטרה.

במחקרים שונים שנערכו בדקו את השפעת אמונותיו של הנוהג על סימונו של הכלב. המסקנה העולה ממחקרים שונים היא שכאשר הנוהג (מכל סיבה שהיא) סבור שבמקום מסוים ישנו חומר מטרה, הסבירות שהכלב יסמן מקום זה בסימון סרק גדל בצורה ניכרת. הסיכויים לביצוע סימוני סרק כמובן מושפעים מאופי הנוהג, בטחונו בעצמו ובכלב ואופי הכלב. ללא ספק נוהג מיומן שסומך על כלבו מקטין את הסיכוי לסימון סרק ואילו נוהג שלא סומך על הכלב עלול להחזירו שוב ושוב לנקודה ספציפית ולנסות למקד את הכלב. התנהגות זו עלולה לגרום לכלב לסמן סימון סרק עקב הלחץ המופעל עליו ולבצע את מה שהנוהג "מבקש" ממנו – סימון חיובי. ההקלה בלחץ של הנוהג שהכלב "סיפק את הסחורה" מהווה אף היא חיזוק (חיזוק שלילי) עבור הכלב.

בביצוע אימונים כאשר הנוהג אינו מודע למיקום החומר אך ישנה נוכחות אדם נוסף היודע את מיקום ההסלקה, עלולה להיות למידה דומה ולכן מומלץ לבצע גם תרגילים בסמיות כפולה (Double-blind) או לוודא שבקר התרגיל יעמוד במקום מרוחק שיאפשר לו לראות את האימון אך יקשה על הכלב להסיק מסקנות מהתנהגותו.

כלב הרחה אמור ללמוד שגירויים אלו המגיעים מבני אדם אינם מספיקים ואילו זיהוי ריח המטרה, הגעה למקור וסימון בהתאם לדרישה, זו הדרך היחידה שתגרום לקבלת הגמול. רק בהיעדר "כוח נבואי" לגירויים מסוימים יפסיק הכלב להסתמך עליהם ולהיעזר בהם, לכן גם מומלץ מאוד לבצע גירויים כמסיחים באימון מבוקר, למשל: פתיחה וסגירה של פאוץ מזון, החזקת התגמול ביד ועוד…

לסיכום , תפקידו של מי שמכשיר או עובד עם כלב הרחה הוא ללמד את הכלב להסתמך על חוש הריח בלבד, להגיב לריח המטרה במינונים משתנים, להגיע למקור ולבצע תגובה סופית נלמדת תוך התעלמות מגירויים וריחות אחרים.

כלב שיאומן תמיד בדפוסים קבועים יהיה כלב מצוין לאימונים אך בפעילות בזמן אמת סביר מאוד שיתקשה "לספק את הסחורה".

1. סמיות כפולה
https://he.wikipedia.org/wiki/סמיות_כפולה

2. הנס החכם
https://he.wikipedia.org/wiki/הנס_החכם

3. Handler beliefs affect scent detection dog outcomes

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3078300/

🐾 You'll never walk alone 🐾
נגישות