התפתחות גורים, תקופות קריטיות וחשיפה נכונה

מאת: עופר סיקולר

David Perez System

כמות נכבדה של בעיות אילוף והתנהגות מקורן בשבועות הראשונים בהם מגיע הגור לביתו החדש. הסיבה היא לרוב התנהלות לא נכונה של הבעלים הנובעת מחוסר ידע. מרבית בעיות אלו ניתנות לתיקון בשלב מאוחר יותר בעזרת עבודה מרובה אך מקצתן ילוו אתכם ואת הגור למשך כל חייו. התנהלות ואימון נכון בשלבים מוקדמים, עם הגעת הגור לביתכם, תחסוך מן הגור ומכם סבל מיותר.

כולנו רוצים שהגור החדש יגדל להיות כלב בעל מזג נוח שישתלב בחיי המשפחה בצורה הטובה ביותר. על מנת לאפשר לגור למצות את מלוא יכולתו עלינו לספק לו את הגירויים והאימונים המתאימים לכל שלב התפתחותי בו הוא נמצא.

אין ספק שהגנטיקה הינה מרכיב בעל השפעה עצומה על אופיו של הגור בגיל מאוחר יותר. הגנטיקה היא הפוטנציאל הקיים בגור וככל שהאימונים שנספק לו יהיו טובים יותר יוכל הגור למצות יותר מהפוטנציאל הקיים בו.

התקופות הקריטיות בהתפתחות גורים הן מעין "חלון הזדמנויות" אשר בו ישנה רגישות לגירויים מסוימים. בתקופות אלו לכמות קטנה של גירויים תהיה השפעה גדולה לטווח ארוך.

ישנו שוני קל בשלבי ההתפתחות בין גזעי הכלבים השונים, במיוחד בין הגזעים הגדולים והקטנים ובין אילו הקרובים יותר מבחינה גנטית לזאב. התקופות אינן עוקבות אחת אחר השנייה אלא משתלבות זו בזו ללא קו ברור היכן נגמרת אחת ומתחילה השנייה, לעיתים קיימת גם חפיפה מלאה ביניהן.

1. שלב הינקות (Neonatal period) ימים 0-12

מהלידה ועד לפתיחת העיניים. היכולת המנטאלית של הגור שואפת לאפס והוא תלוי לחלוטין באימו. האם נוהגת ללקק את הגורים על מנת לנקותם ולגרותם לעשיית צרכים. בימים הראשונים ישנה חשיבות נוספת לליקוק הגורים אשר ע"י כך מוטבע במוחם ריח הרוק של אימם. הכרת ריח זה יסייע באיתור הפטמה שאותה תלקק האם בקביעות. בתקופה זו הגורים ישנים, אוכלים ועושים צרכים. הגורים רגישים למגע, כאב, חום, טעם וריח. השמיעה, הראיה והיכולת לשמור על חום גוף עדיין לא מפותחים. בתחילת התקופה ישנה רגישות למגע רק בראש אך עד סוף תקופה זו תתפתח רגישות גם ברגליים הקדמיות.

2. תקופת המעבר (Transitional period) ימים 13-20

במהלך תקופה זו מתחילה להתפתח היכולת החושית והגור "מתעורר לחיים". העיניים נפתחות והעצב האופטי מצופה בחומר מבודד myelin (1). לקראת סוף התקופה האוזניים מתחילות לשמוע ומתחילות להופיע שיניים עליונות. המוח מתחיל להיות מגורה ע"י אור וצליל. בשלב זה ישנה השפעה חזקה של הגורים בשגר והגירויים מהסביבה על התפתחות מוחו של הגור. במהלך תקופה זו הגורים מתחילים לכשכש בזנב, לנהום ולנבוח. לקראת סוף תקופה זו (עד גיל 3 שבועות) תתפתח רגישות למגע ברגליים האחוריות וזאת הסיבה ליכולת הגור לשבת בגיל שבועיים ולעמוד רק לקראת 3 שבועות, לאחר מספר ימים נוספים היכולת השכלית של הגור תאפשר קואורדינציה בין הרגליים והוא יתחיל ללמוד ללכת.

3. תקופת המודעות (awareness period) ימים 21-28

בתקופה זו יכולת הראיה והשמיעה יתפתחו במלואן. הגור בעל יכולת טובה יותר לשמור על חום גופו ומתאפשרת התרחקות מהאם/שגר זהו השלב בו הגור מתחיל ללמוד לעשות צרכים מחוץ ל"קן". בתקופה זו מתפתחת הרגישות לכאב כמעט במלואה (עקב ציפוי העצבים בחומר מבודד- myelin). מתחיל קונפליקט בין האם לגורים, הגורים מעוניינים לינוק כמה שיותר זמן ואילו האם מעוניינת לגמול אותם בהקדם וזאת משום שההנקה שואבת ממנה אנרגיה רבה וכן יוצרת תגובה הורמונאלית המעכבת את תגובת הבריחה/ לחימה (fight or flight)

4. תקופת הסוציאליזציה (Socialization period) שבוע 3-16 1.

1. רגישות לכלבים אחרים 3-7 שבועות. ימים 21-49

הגור רגיש לאימו ואחיו לשגר. בתקופה זו ילמד הגור התנהגויות כלביות כגון שפת גוף, הבעות פנים, ווקליזציה והשפעותיהם על אחיו לשגר ואימו. הגור ילמד לנשוך וכן גם יינשך, כמו כן ילמד לברוח ולרדוף. משחקי גורים נועדו ללמד את הגור קואורדינציה, תזמון, סימני כניעה ותוקפנות. הגור לומד משמעת מאימו כאשר היא מתקנת אותו על נשיכות חזקות והתנהגות לא רצויה. כלבים שיושארו בשגר עד תום תקופה זו ילמדו טוב יותר לעכב תגובות אגרסיביות ויהיו נוחים יותר לאילוף, קלים יותר ללימוד ניקיון וחברותיים יותר כלפי כלבים אחרים.

2. רגישות לאנשים / בע"ח אחרים 5/7-12 שבועות.

היום ה-50 הוא המומלץ ביותר להבאת הגור לבית החדש. בתקופה זו נוצר קשר טוב עם אנשים, הגור יגיב טוב לקולר שיולבש על צווארו. כמו כן זהו השלב המומלץ להתחיל וללמד את הגור הרגלי ניקיון בביתנו וזאת עקב נטייה לפתח העדפה למשטח התרוקנות בגיל זה. זוהי גם התקופה הטובה ביותר לחשוף את הגור לבע"ח אחרים (כמובן בצורה חיובית ולא מאיימת). כל אדם מריח, נשמע ונראה שונה לכלב ורצוי מאוד ליצור מפגשים עם אנשים רבים ככל האפשר.

ע"פ מחקרים שנעשו, גלי המוח של הגור בגיל זה הם כשל כלב בוגר אך יכולת הריכוז קצרה יותר. רצוי מאוד להתחיל אימוני משמעת קלים (2) בעיקר בצורה חיובית, בגיל זה, בגלל היכולת המהירה של הכלב ללמוד וכן משום שטרם רכש הרגלים רעים שידרשו תיקון בהמשך. ניתן לתקן את הגור בצורה מתונה כפי שגם בשגר היה חווה תחושה לא נעימה ע"י אחיו ואימו. העובדה כי הגור קטן וקל לשליטה פועלת לטובתנו. יש לקחת בחשבון כמובן מגבלות פיזיות ויכולות למידה לפרקי זמן קצרים.

3. רגישות למצבים/ בחינת המעמד בלהקה 12-16 שבועות.

בתקופה זו הגור רגיש למצבים חדשים. זו היא תקופה בה יש להאיץ את אימוני החשיפה של הגור לכמעט כל דבר אפשרי כגון: רעשים, מראות, מקומות, חפצים, אנשים, וכו. בתקופה זו יחל הגור לבחון את מעמדו בלהקה (שגר או משפחה ) ע"י הפגנת סימני התגוננות אגרסיביים כגון נהמות ונביחות. עידוד או נזיפה על הפגנת סימנים אלו ישפיע על מידת הפחדנות והתוקפנות בגיל מאוחר יותר. בתום תקופה זו אופיו של הגור כבר ישקף בצורה טובה את אופיו כבוגר.
5. תקופת הפחד הראשונה (fear impact period) שבוע 8-11

תקופה זו אשר מתחילה בגיל 5 שבועות מגיעה לשיאה בין 8-10.5 שבועות. כל ניסיון כואב או מפחיד בתקופה זו יגרום להשפעה ארוכת טווח. לדוגמא: טעות במפגש עם אדם זר עלולה לגרום לפחד או תוקפנות כלפי זרים בעתיד. הדבר נכון לכל גירוי שהחשיפה אליו גרמה לפחד או כאב. כמובן שלא ניתן לשלוט באופן מלא על הדברים אליהם ייחשף הגור לכן גם אם קרה והגור הגיב בפחד או בתוקפנות יש להימנע מלהתנהג בצורה שתעצים את תגובתו. בעת הפגנת פחד או תוקפנות אין להגיב בחיבה כלפי הגור – הדבר רק יחזק את ההתנהגות השלילית. התנהגות נכונה ברגעים אלו מפורטת בהמשך המאמר בהסברים על חשיפה נכונה.
6. תקופת יצר הבריחה (flight instinct period) חודשים 4-8

בתקופה זו הגור מתחיל להיות יותר ויותר עצמאי ובטוח בעצמו, הגור כבר אינו נצמד אלינו כבעבר וישנה נטייה חזקה לבחון גבולות. כאשר יתרחק מאיתנו עלול לא להישמע לקריאות לבוא גם אם כבר למד ועשה זאת בעבר. התנהגות מרדנית זו עשויה להימשך ממספר ימים ועד מספר שבועות ורצוי לצאת בתקופה זו כאשר הכלב קשור ברצועה. זו תקופה של התפתחות היצרים ורצוי לפתח יצרים שרצויים לנו ע"י משחק. במהלך תקופה זו יאבד הגור את שיני החלב המתחלפות בשיניים קבועות דבר שיגרום לצורך פיזי לנשוך חפצים. בתקופה זו מתקבעת היכולת לקבל מנהיגות. הגור מקבל או לא מקבל את מי שקובע את סדר היום. ככל שיקבל יותר חיזוקים על גילוי אגרסיביות יהיה פחות נכון לקבל מנהיגות ולהיפך. כמו כן יתקבע סופית המדרג ההיררכי בלהקה המעורבת (משפחה). אם הכלב למד להיות תוקפן או פחדן והדבר לא תוקן בתקופה זו יהיה מאוד קשה לתקן בעיה זו בעתיד. בסוף תקופה זו יתחילו סימנים ראשונים של בגרות מינית כגון והרמת הרגל.
7. תקופת הפחד השנייה (second fear impact period) חודשים 6-14

בתקופה זו שוב קיימת רגישות לפחד בעיקר ממצבים. הכלב עשוי להפגין חוסר רצון להתקרב לאדם או חפץ חדש. אין לכפות על הכלב לעמוד מול הגורם המפחיד ואין לנזוף בו ( פעולות שרק יחמירו את המצב). יש להמשיך ולבנות את בטחונו העצמי של הכלב באמצעות חשיפה נכונה וכן לאפשר לו להתמודד בעצמו עם סיטואציות מרתיעות. תקופה זו תורגש יותר אצל זכרים מאשר נקבות. עד גיל שנה ולעיתים אף יותר אופי הכלב עדיין אינו מגובש ויציב. לקראת אמצע תקופה זו עם התפתחות הבגרות המינית יתכנו ניסיונות נוספים לערער על המנהיג בלהקה (הבעלים). 8. תקופת הבגרות (maturity period) שנה ומעלה. אנו עשויים להיתקל בעליה נוספת ברמת האגרסיביות עד גיל שנה וחצי. הדבר יורגש בעיקר אצל כלבים בעלי מדרג היררכי גבוה שלא טופלו כנדרש. בתקופה זו יבחינו בעלים רבים בבעיות שמקורן באימונים שהחסרנו או בטעויות שעשינו בתקופות הקריטיות. לרוב לבעיות אלו היו סימנים מוקדמים אך סביר כי הבעלים לא התייחס לסימנים או פירש אותם בצורה אנושית ולא כלבית. הסיבות שבגיל זה יתחילו בעלים רבים להתייחס לבעיות התנהגות ואילוף הם:
1. הכלב מגיע לגודלו המלא וכבר אינו קל לשליטה כבעבר.

2. רמת האגרסיביות גדולה יותר.

3. הבעלים כבר אינו מפרש את ההתנהגות הפסולה כ"השתובבות של גור" אלא כדפוס התנהגות קבוע.

4. הכלב למד להיות תוקפן/פחדן וקיבע דפוסי התנהגות אלו.

5. בעת שינוי בסביבה הטבעית במידה ולא נחשף היטב למצבים שונים או גירוי מסוים בתקופות קריטיות.
חשיפת הגור לגירויים בצורה נכונה.

התקופה החשובה ביותר לחשיפה הינה מרגע הגעת הגור הביתה (בד"כ בגיל 8 שבועות) ועד לגיל 16 שבועות. לפני גיל זה ישנה חשיבות לחשיפה אך היא חובתו של המגדל ורצוי מאוד לא להפריד גור מאימו בגיל מוקדם יותר. למרות שלחשיפה עד גיל 16 שבועות יש חשיבות מרובה עקב רגישות הגור לגירויים מסוימים יש להמשיך בחשיפה גם לאחר גיל 16 שבועות. המשך החשיפה בשילוב לימוד כללי התנהגות יאפשרו לכלבכם להיות כלב המסתגל למצבים חדשים במהירות ובקלות, חברותי, בעל בטחון עצמי ואופי יציב.
הגעתו של גור לבית חדש הינו מאורע טראומתי. יש לזכור כי עד כה היה הגור במקום בטוח ומוגן (מקום ההמלטה והטריטוריה הקרובה) מוקף באחיו לשגר וצמוד לאימו. בימים הראשונים צריך לנהוג בגור בעדינות ולתת לו לחקור ולהכיר את סביבתו החדשה בטרם נספק לו גירויים אחרים. יש לספק לגור סביבה בטוחה ויציבה אליה יוכל לחזור תמיד, סביבה זו תשמש לו כ"עוגן". מומלץ מאוד בתקופה זו ללמד את הגור להיכנס לתא הטסה או מלונה אשר יצרו את "אפקט המאורה" (מקום בטוח ומוגן עבור הכלב).
לאחר שהגור התאקלם ומרגיש בטוח יש להתחיל לחשוף אותו לאנשים זרים, כלבים (ידידותיים ומחוסנים), חפצים שונים, בעלי חיים אחרים ורעשים. במידת האפשר התחילו בהצגת גירויים אלו בבית ולאחר מכן גם בחוץ. הדרך הנכונה לחשוף גור לגירוי חדש היא לתת לו לגשת מרצונו לגירוי על מנת לחקור אותו. בשום מקרה אין לכפות על הגור התקרבות לגירוי. במידה והגור אינו רוצה להתקרב יש לבצע זאת בהדרגה תוך חיזוק באמצעות טונציה, משחק, מזון וכו'. בעת חשיפה לגירוי חדש יש להקפיד כי הגירוי יעורר התעניינות מצידו של הכלב אך להימנע ממצבים בהם הכלב מגיב בתוקפנות או בבריחה (התנהגות המעידה כי עוצמת הגירוי, הקרבה אליו או דרך הצגתו לא היו במידה הנכונה).
בעת חשיפה לאובייקט חדש רצוי שהאובייקט שאליו אנו חושפים את הגור יהיה במצב סטטי. אם מדובר בחפץ מרעיש כגון שואב אבק יש לחשוף בתחילה מבלי להפעילו. בעת חשיפה לרעשים יש להתחיל בעוצמות נמוכות ולהגבירן באיטיות. במידה ולא ניתן לשלוט על עוצמת הרעש יש לחשוף את הגור לאובייקט ממרחק גדול יותר ולהתקרב לאט. ההתקרבות לעבר האובייקט צריכה להיעשות כאשר האובייקט אינו במרכז שדה הראיה של הגור ולכן רצוי להתקרב בצורה מעגלית. בעת התקרבות לאובייקט יש לגרות את הכלב עם כדור, מגבת, קולות , מזון בהתאם להעדפתו של כל גור. בכל מצב של לחץ הגור תמיד יביט בנו (מנהיג הלהקה) על מנת לראות כיצד אנו מגיבים לגירוי החדש. התעלמות שלנו מהגירוי תבהיר לכלב כי אין מדובר בסכנה אלא בדבר שגרתי. בעת הפגנת פחד המטרה היא לשדר לכלב "עסקים כרגיל" ולכן לעולם לא נפגין כלפיו חיבה בזמן זה. הפגנת חיבה בזמן פחד/תוקפנות כלפי אובייקט תגרום לעליית הסבירות לביצוע התנהגות זו בעתיד במצב דומה.

במידה והגור מתייחס לגירוי חדש בתוקפנות שאינה נובעת מפחד יש לנזוף בו ואף לתת לו דחיפה קלה. בעת הצגת התנהגות חיובית בנוכחות הגירוי יש לשבחו ולחזק אותו.

במידה והגור מתייחס לגירוי החדש בתוקפנות הנובעת מפחד יש להרחיקו מהגירוי ולבצע התקרבות הדרגתית תוך חיזוק כפי שתואר קודם. בכל חשיפה ואימון יש לדאוג לסיים בטוב ולעצור בשיא. יש לזכור כי לגור יכולת ריכוז המאפשרת עבודה בפרקי זמן קצרים ואל לנו להעמיס עליו יותר מידי. כמו כן יש להתייחס תמיד למגבלותיו הפיזיות של הגור.

• ישנה חשיבות יתרה לחשיפה טובה לאנשים על כן אני ממליץ בחום להפגיש את הגור בכל יום עם אנשים חדשים רצוי בעלי חזות שונה ובגילאים שונים (חשוב מאוד ילדים) וכמובן לדאוג שכל מפגש עימם יהיה חיובי ומהנה.
• חשוב שהגור ייחשף למצבים ומקומות חדשים ככל שניתן דבר שיקנה לו בעתיד בטחון בהתמודדות עם מקומות ומצבים לא מוכרים.
• חשיפה לכלבים ולחיות אחרות חשובה מאוד אך כאן ישנו חשש להדבקות במחלות. יש להיזהר לא לבוא במגע עם כלבים/בע"ח אחרים אשר לא חוסנו. רצוי מאוד לאפשר לכלב לשחק עם גורים בני גילו. בעת טיול עם הכלב בחוץ יש למנוע מגע עם צואה/הפרשות של בע"ח.
• חשוב מאוד להרגיל את הגור למגע בכל חלקי גופו בכל יום דבר שיאפשר התנהגות נאותה בעת טיפוח הכלב וטיפולים וטרינריים בעתיד. ניתן לעשות זאת כאשר הגור עומד על שולחן או מקום גבוהה אחר א. מטעמי נוחות, ב. הדבר דומה לשולחן טיפולים אצל הוטרינר.
• רצוי מאוד לערוך מספר ביקורים אצל הוטרינר שבהם במקום גירוי כואב או מפחיד יינתנו פרסים.
• הרגילו את הגור לדרוך על משטחים שונים ומשונים כגון מרצפות חלקות, חצץ, וכו..

חשיבות המשחק אצל גורים

השגר הוא יחידה חברתית זמנית עבור הגורים. למשחקי גורים ישנה חשיבות מרובה מבחינה חברתית, והתפתחותית (הן קוגניטיבית והן מוטורית).
מבחינה חברתית:

1. מגרה התנהגות שיתופית ויוצר קשרים חברתיים עם כלבים אחרים.

2. מאפשר לכלב להמשיך וללמוד סימני התנהגות וכן משפר את היכולת לתקשר עם כלבים.

3. משחק מהווה אינדיקציה טובה למיקום הכלב במדרג ההיררכי ע"י הצגת התנהגות דומיננטית או כנועה.
מבחינה התפתחותית:

1. משחק בונה גמישות מנטאלית ומיומנות פיזית.

2. משפר קואורדינאציה.

3. מאפשר לכלב לחקור בתנאים בטוחים.

4. מאפשר לכלב ללמוד תבניות התנהגות ולהוציא לפועל רצף פעולות.

5. מעודד תושייה ופתרון בעיות.

6. משחק גורם להנאה מרובה, מרבית הכלבים הבוגרים יענו גם הם להזמנה למשחק.
כאשר הגור נלקח מהשגר בסביבות גיל 8 שבועות אנו מונעים ממנו את המשחק עם בני גילו ועל כן רצוי מאוד לספק לו תחליף ראוי. האופציה הטובה ביותר היא למצוא מספר בעלי גורים בטווח גילאים דומה ולערוך מפגשים. חשיפה נכונה בתקופות הקריטיות היא חוויה מהנה לכם ולכלב. החשיפה חשובה למניעת בעיות התנהגות רבות וכן להתפתחות הקוגניטיבית של הכלב וליכולתו להתמודד עם גירויים חדשים בעתיד. עם חלוף התקופות הקריטיות תחלוף גם ההזדמנות לבצע אימונים בצורה קלה מהירה ונעימה וכל למידה חדשה תהה כרוכה במאמץ גדול יותר שלכם ושל הכלב. כמובן ישנם גם דברים שאותם לא תצליחו לבצע לעולם במידה ופספסתם את חלון ההזדמנויות. אל תוותרו על חוויה זו אשר תאפשר לכלבכם להפוך לכלב ידידותי, מאוזן, יציב ובטוח בעצמו.
הערות: 

1. מיאלין ( myelin ) – חומר שומני מורכב שנוצר מחלבון ומפוספוליפיד אשר עוטף את האקסונים של תאי עצב מסוימים, ומספק להם הגנה ובידוד. עצבים בעלי מעטפת מיאלין מובילים אותות עצביים במהירות גדולה יותר מאלה שאין להם מעטפת כזו.

2. אימוני משמעת לגיל 8-12 שבועות: הפקודה החשובה ביותר ללימוד בשלב זה היא הפקודה "אלי" כמובן בדרך חיובית. כמו כן רצוי להתחיל להבהיר לכלב מה מותר ואסור בבית והיכן מותר לעשות צרכים.