שיפור יכולות מבצעיות של כלבי הרחה ע"י הבנת הפסיכופיזיקה של הריח

מאת: עופר סיקולר

David Perez System

רקע כללי: 

הפסיכופיזיקה עוסקת בקשר שבין ההיבטים האובייקטיבים להיבטים הסובייקטיביים של העיבוד החושי בשלביו המוקדמים. היא עוסקת בקשר שבין תכונה כלשהי של הגירוי הפיזי לבין החוויה החושית שהוא יוצר. הפסיכופיזיקה עוסקת בשאלות כגון מהו הסף האבסולוטי? ומהו סף ההבחנה? 

סף אבסולוטי – absolute threshold 

סף אבסולוטי הוא עוצמת הגירוי הקטנה ביותר שהחושים קולטים ושיוצרת תחושה. 

סף ההבחנה – The difference threshold 

סף הבחנה הוא כאשר אנו מנסים לקבוע בכמה צריכה עצמת הגירוי להשתנות כדי שהשינוי יובחן ע"י האורגניזם. כלומר ההפרש המינימאלי בעצמה הפיזיקאלית שבין שני גירויים (באותו ממד גרייה), הנדרש כדי לתפוס אותם כשונים. הפרש זה נקרא גם בשם הפער המינימאלי המובחן. סף ההבחנה אינו ערך קבוע אלא משתנה בהתאם לעוצמת הגירויים. 

חוק ובר – על שם ארנסט ובר , פיזיולוג גרמני שגילה תופעה זו לראשונה. חוק ובר מבטא עיקרון כללי ביחס הנחוץ בעוצמה של שני גירויים מאותו אפיון על מנת להבדיל ביניהם. 

לדוגמא: אם נשב בחד המואר בפנס קטן ויוסיפו פנס נוסף נרגיש בכך די בקלות, אך אם בחדר יהיו 100 פנסים עוצמתיים ונדליק עוד אחד קטן , האם יהיה קל להבחין בכך? ברור שלא. מכאן אנו למדים שככל שעולה עוצמת גירוי כלשהו כך גם משתנה סף ההבחנה. 

הסתגלות חושית – Sensory Adaptation 

כדי לייעל את דרכי החישה, המוח נוקט בתכסיס המכונה הסתגלות חושית. אם הגירוי מתמשך ולא חל בו שינוי משמעותי, הקולטנים נוטשים אותו ומתעלמים ממנו . לאסטרטגיה זו חשיבות רבה – בעיקר לנסיבות תחושתיות עתירות מצוקה כמו סביבה רועשת, ריח לא נעים וכדומה. ההסתגלות החושית פוטרת את הקולטנים "המשועממים" מחובת הדיווח המתמשך ומשחררת אותם לקליטת גירויים חדשים. 

כיצד הדבר בא לידי ביטוי בכלבי הרחה? 

בעת הימצאות חומר מטרה בחלל סגור משתחררות מולקולות מהחומר וממלאות את החלל בריכוז הולך וגדל עד לשיווי משקל בין לחץ הגז בחלל ולחץ האדים של החומר. הימצאות חומר בחלל סגור לפרק זמן ארוך או בכמות גדולה תגרום לריכוז גבוהה של חלקיקי החומר באוויר. כאשר כלב נכנס לחלל שבו ריכוז גבוהה של חומר ההבדל בין המולקולות באוויר לבין החומר עצמו מיטשטש (סף הבחנה) דבר המקשה מאוד על הכלב להגיע למקור הריח. לא פעם בסביבה עם ריכוז גבוהה של חומר אחד דווקא מאתר הכלב מקור חומר אחר הנמצא במינון נמוך מאוד ומתעלם מהראשון. 

ניתן להתמודד עם בעיה זו בשני מישורים, אימון מקדים ועבודת נוהג נכונה. 

• נוהג הכלב יכול לדאוג לסירקולציה של האוויר ע"י פעולות שיבצע בין אם פתיחת דלת ,חלון או פתח אחר. יציאת אויר "מזוהם" וכניסת אויר נקי יהפכו את סף ההבחנה לקל יותר עבור הכלב וכן יחדשו את נידוף החומר שפחת עקב הקרבה לשיווי משקל עם לחץ האדים של החומר. 

• ניתן לבצע אימונים בסביבות בעלות ריכוז גבוהה של חומר כאשר הנוהג מאפשר לכלב לחפש לבד וכאשר הנ"ל אינו מצליח מבצע הנוהג סריקה דקדקנית בהצבעה עד שהכלב מגיע סמוך למקור הריח ומזהה אותו. בשלב זה על הנוהג לדעת היכן החומר מוטמן בכדי לא לחזק סימון חיובי שאינו מדויק ועל מנת להוביל את הכלב לעבר המקור. כלבים שאומנו לעבוד על כמויות גדולות וסביבות בעלות ריכוז גבוהה מצליחים להגיע לתוצאות טובות בהרבה מכלבים שלא התאמנו לכך. כלבים חדשים לעיתים נכנסים לחדר עם ריכוז גבוהה ואינם נותנים סימון כלל. דבר דומה נצפה אצל כלבים המגיעים לכמויות גדולות גם בשטח פתוח , כלבים חדשים יתקשו לאתר את המקור ואילו הוותיקים שהתאמנו על כמויות גדולות יגיעו די במהרה למקור הריח ויסמנו אותו.