David Perez System
התיאוריות הביהביוריסטיות נמנעו מלהתייחס לתהליכים של עיבוד מידע המתרחשים במוחו של האורגניזם ("קופסא שחורה", לדבריהם) וכן תהליכים קוגניטיביים שונים המתווכים בין גירוי לתגובה.
לעומת זאת התיאוריה הקוגניטיבית שמה דגש על האורגניזם עצמו כמתווך בין הקלט (גירוי) לפלט (תגובה) במהלך תהליך הלמידה ועיצוב ההתנהגות.
אחד החוקרים המרכזיים בגישה הקוגניטיבית היה אדוארד טולמן (Edward C. Tolman) 1959-1886. טולמן יחס חשיבות רבה לציפייה בתהליך הלמידה. ע"פ גישתו, הציפייה של האורגניזם כי גירוי אחד יגיע בעקבות גירוי אחר היא בעצם השערה אותה הוא בוחן. אם צפיותיו יענו ההשערה מאושרת והקשר בין הגירויים יתחזק. לעומת זאת במידה ולא מתרחשת התוצאה שלה ציפה האורגניזם, הקשר בין הגירויים ייחלש וההשערה תוחלף בהשערה אחרת.
בניסוי שערך טולמן בשנת 1932 אימן שתי קבוצות עכברים לרוץ במבוך על מנת לקבל תגמול מזון. קבוצה אחת זכתה לקבל תערובת סובין בסיום המבוך ואילו השנייה קיבלה גרעיני חמנייה. מהירות הריצה של הקבוצה שקיבלה תגמול בצורת תערובת סובין הייתה מהירה יותר. טולמן הסיק מכך כי עכברים מעדיפים תערובת סובין על פני גרעיני חמנייה, כלומר הסובין מהווה חיזוק מועדף יותר. בהמשך הניסויי, הוחלף המזון לקבוצה הראשונה וגם הם קיבלו גרעיני חמנייה כמו הקבוצה השנייה. לאחר בחינת התוצאות, נמצא כי מהירות ריצתם של העכברים ירדה, ויותר מכך, היא פחותה מזו של עכברי הקבוצה השנייה שמראש קיבלו גרעיני חמנייה והמשיכו כרגיל.
ניסוי זה מציג היטב תופעה הקרויה אפקט הניגוד (contrast effect). כלומר: מעבר מחיזוק מועדף לחיזוק פחות מועדף מפחית במידה ניכרת את קצב התגובה של החיה. את ההסבר לכך לא ניתן לתת ע"פ התיאוריה הביהביוריסטית שכן ע"פ עקרונותיה חיזוק זהה גורם לתגובה זהה.
ע"פ הניסויי שתואר וניסויים נוספים אנו למדים כי עצמת התגובה אינה תלויה במאפיינים אבסולוטיים של חיזוק אלא במאפיינים יחסיים. מאפיינים אלו כמובן יחסיים לציפיותיה של החיה שחווה אכזבה או סיפוק של ציפייה כלשהי דבר המשפיע כמובן על המוטיבציה לבצע תגובה מסוימת.
כיצד תבוא לידי ביטוי השפעת אפקט זה על כלב העובד עבור תגמול מזון כאשר נשלב מזון מפתה יותר באימונים או עבודה?
2022© כל הזכויות שמורות David Perez System
