חינוך הגור להרגלי ניקיון בביתנו

מאת: עופר סיקולר

רקע כללי:

לכלבים ישנם דפוסי התנהגות שמקורם בחיי הלהקה בטבע. ככל שנלמד יותר ונבין את מקורם ומשמעותם של דפוסי התנהגות אלו, כך נוכל להקל על כלבנו בתהליך הלמידה.כמו כן נבין מה הגורם להתנהגות שלפעמים מקבלת פירושים אנושיים ולא כלביים, לדוגמא: "הכלב עושה לי דווקא" , "הוא מרגיש אשם" וכו..

לכלבים יש טריטוריה פנימית וטריטוריה חיצונית. הטריטוריה הפנימית היא בעצם "המאורה" מקומו הבטוח והמוגן של הכלב בו הוא ישן. הטריטוריה החיצונית הינה הסביבה הקרובה ל"מאורה" כלומר שטח המחיה אותו יראה הכלב כשייך לו. בשבועות הראשונים אמם של הגורים היא האחראית על ניקיון המקום הבטוח שנבחר להמלטה. גור בגיל 7 שבועות (בד"כ הגיל בו מגיע לבית) כבר אינו נוהג לעשות צרכים במקום אשר הוא רואה בו טריטוריה פנימית. כמובן השמירה על ניקיון הטריטוריה הפנימית תלויה בגיל הגור וביכולת ההתאפקות, פרק הזמן שבו הוגבל להיות במקום וכן הרגלים רעים שכבר נרכשו. לדוגמא: כלבים שהוחזקו בתאים קטנים בחנות ונאלצו בלית ברירה לעשות צרכים בתא.

גורים בני 7-8 שבועות מטילים שתן אחת לשעתיים בממוצע ועושים צרכים בין שלוש לשש פעמים ביום (הדבר תלוי גם באיכות המזון שניתן- רצוי שיהיה קל לעיכול דל בנפח ומותאם לגורים).

בדרך כלל הזמנים בהם ירצה הגור לעשות את צרכיו הם: לאחר שינה, לאחר אכילה ושתייה. יתכן גם חוסר שליטה על סוגרים בעת פחד או התרגשות.

חשוב מאוד ללמוד לזהות את הסימנים המקדימים לפני עשיית הצרכים דבר שיאפשר לנו למנוע "פספוסים" ולקצר באופן משמעותי את תהליך הלימוד. הסימנים הבולטים ביותר הינם רחרוח והליכה במעגלים.

גורים בני 7-12 שבועות צריכים לאכול 3-4 פעמים ביום. אנו שולטים באספקת במזון ואין כל סיבה להשאיר לגור מזון זמין באופן קבוע. הדבר יקשה מאוד על לימוד כללי הניקיון ועלול לגרום לבעיות התנהגות מאוחר יותר.

שליטה על צריכת מים של הגור היא הכרחית אך כאן יש להיזהר. לעולם אין לתת לכלב בוגר או גור מזון ללא מים בצמוד. כמו כן אין להשאיר כלב פרקי זמן ארוכים ללא מים במיוחד באקלים של ארצנו. בתקופת הלימוד, הזמנים היחידים שלא תתאפשר לגור גישה למים, יהיו הזמנים בהם ישהה בתא הטסה או בשעות הלילה.

לאחר שאנו יודעים מהם דפוסי ההתנהגות של הגור, מגבלותיו הפיסיות, הסימנים המקדימים לעשיית הצרכים והצרכים אותם יש לספק לו ניתן להגדיר את מטרתנו: אנו רוצים שהגור ילמד לעשות צרכים מחוץ לבית. השיטה לביצוע מטרה זו היא הרחבת הטריטוריה הפנימית של הגור לכלל הבית. דרך הפעולה שלנו תהיה ע"י תיחום ושליטה על מזון.

אביזרים:

הכלי היחידי שדרוש לנו הינו תא הטסה, יש להקפיד להתאימו לגודל המתאים לגור, תא ההטסה אמור לאפשר לכלב לעמוד, להסתובב ולשכב על צידו. ישנן שתי חלופות לתא הטסה והן: א. תיחום ע"י גדרות לשטח מצומצם, זהו פתרון נוח אך אינו נותן את אפקט המאורה המקנה תחושת בטחון לכלב. כמו כן יש להקפיד שהשטח לא יהיה גדול מידי ובכך יאפשר לגור לעשות צרכים באחת הפינות הרחוקות. ב. קשירת הכלב באורך רצועה שיגביל אותו לשטח מצומצם. שימו לב!! דרך זו אינה בטיחותית ואינה מומלצת.

הביצוע:

התרגיל מתחיל כאשר הגור בתא הטסה למשך פרק זמן המתאים לגילו ורמת האימון. היציאה מתא ההטסה תהיהתמיד ישירות לנק' המיועדת לצרכים.

1. במידה והגור עשה צרכים – זה הזמן האידיאלי לתת לו להסתובב ולהכיר את הבית ובכך להרחיב את הטריטוריה הפנימית שלו לכלל הבית.

2. הגור יוחזר לתא הטסה לפרק זמן קצר במקרים הבאים:

    1. לא עשה צרכים בעת היציאה מתא ההטסה.

    2. הגור שתה או אכל.

    3. נתפס באמצע עשיית צרכים.

3. הגור יוחזר לתא הטסה לפרק זמן ארוך לפחות פעמיים ביום.

4. בשעות הלילה ובשעות שאתם לא בבית יושאר הגור בתא הטסה רק בתנאי שפרק הזמן מתאים לגילו ולרמת האימון שמתאימה לו. עדיף שהגור יפספס בבית מאשר בתוך תא ההטסה. (יש לשים דגש בנושא בטיחות הגור כאשר הוא מושאר מתוחם בזמן שאנו איננו בבית, דגש על מקום מאוורר, גישה למים בשעות חמות).

• פרקי הזמן הנכונים לשהייה בתא הטסה אינם זהים לכל הגורים. פרקי הזמן נקבעים ע"פ אבחון הכלב: גיל, אופי, מצב בריאות ובלמידה שנרכשה בעבר. כמו כן כל תרגול צריך להתאים ליכולותיו של הבעלים כגון: יכולת הבחנה בפרטים ותגובה מהירה, יכולת התמדה וביצוע נכון של התרגיל, סדר יום (עבודה/ לימודים) ועוד… על כן אני ממליץ בחום לפנות למאלף כלבים (שלמד והוסמך כמובן) ויחד עימו לבנות סדר יום שיספק את האימון ברמת הקושי המקסימאלית האפשרית בהתחשב במגבלותיכם ויכולת הגור.
• אל תנסו לבנות תכנית אימון לכלב מבלי להתייעץ עם איש מקצוע.

       טעויות יגרמו ללמידה הפוכה ותהליך התיקון יהיה ארוך!
דגשים:

1. בזמן "הבטוח", לאחר עשיית צרכים כאשר הכלב מסתובב בבית חשוב מאוד לפקוח עין ולנסות לאתר סימנים מקדימים לעשיית צרכים. ברגע זיהוי סימנים אלו יש להסיח את דעתו ע"י קולות/ מחיאות כף וכו.. (לא נזיפה) ומייד להוציאו למקום המיועד לצרכים.

2. אם הכלב נתפס בשעת עשיית הצרכים יש לנזוף בו בצורה מילולית מתונה בטון אסרטיבי שיגרום לאי נוחות אך לא לפחד (כאמור פחד עלול לגרום לחוסר שליטה על סוגרים). כמו כן יש להרימו ולהכניסו לתא הטסה לפרק זמן קצר.

3. אם לא ראיתם את עשיית הצרכים ונתקלתם בצרכים לאחר שנעשו אין בשום מקרה לנזוף בכלב שכן הכלב יקשר את הנזיפה לאירוע הצמוד שמבחינתו קדם לנזיפה לדוגמא: כניסת הבעלים לחדר (דבר שבטוח לא יוסיף דפוסי התנהגות בריאים לכלב שלנו).

4. כאשר הכלב עושה צרכים במקום הרצוי יש לשבחו (דגש על טונציה נעימה), ניתן לתת פקודה "פיפי" או "קקי" ממש רגע לפני עשיית הצרכים על מנת שבעתיד פקודה זאת תהיה מעיין גירוי מותנה.

5. יציאה לצרכים מיועדת לעשיית צרכים ולא למשחק, חשיפה או כל מטרה אחרת. רצוי מאוד להפריד בין השניים. עדיף שבזמן הלימוד לצרכים תנצלו את הזמנים לאחר עשיית צרכים לשהות בבית בצורה חופשית. יחד עם זאת חשיפת הגור לגירויים בחוץ חשובה גם כן ולכן אני ממליץ על טיול אחד ארוך ביום למטרות חשיפה ושאר היציאות בשלב זה יהיו עבור צרכים בלבד.

6. רצוי מאוד לא לנקות את הצרכים כאשר הכלב מביט בנו. במקרים מסוימים התנהלות זו עלולה לגרום לבעיות התנהגות.

7. יש לתת לגור את הארוחה האחרונה לאותו יום כ 4-5 שעות לפני היציאה האחרונה לצרכים, מים כ- שעתיים לפני היציאה האחרונה. 
הערות: 

כאשר שלפוחית השתן של הגור מלאה בעת ההתרוקנות ישנה תחושת הקלה. תחושה זו מהווה חיזוק. כמובן שלא נרצה שהכלב יפספס ויעשה צרכים בתוך השטח המתוחם אז תתרחש למידה הפוכה ממטרת האימון. פרקי זמן ההתאפקות הם דבר משתנה מכלב לכלב בהתאם לגילו. רצוי מאוד להתחיל את האימון בזמנים קצרים מאוד עם מקדם בטחון גדול ולהאריך פרקי זמן אלו עם הזמן.